ההשקפה הרווחת היא כי לנאשם תמיד קנויה הזכות לערער על הרשעתו. אולם, בעוד שפורמלית אכן זכות זו קיימת, הרי שבפועל זכות זו היא מוגבלת ביותר.
הסיבה לכך הוא הכלל המשפטי לפיו אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בממצאי מהימנות (בניגוד לקביעות משפטיות). הרציונל העומד בבסיס כלל זה הוא כי הערכאה הראשונה היא ששמעה את העדים והתרשמה מהם, ולכן יש לה יתרון על פני ערכאת הערעור אשר לא שומעת פעם נוספת את העדים, אלא מחליטה על סמך חומר הראיות שכבר הובא בפני הערכאה הראשונה.
יצוין כי לכלל זה קיים חריג ולפיו במקרים בהם על פניו נפלו טעויות בולטות ופגמים בהכרעת הדין, תוכל ערכאת הערעור להתערב גם בממצאי מהימנות. אולם הפרקטיקה מלמדת כי ערכאת הערעור עושה שימוש מצומם ביותר בחריג לכלל, כך שבפועל הסיכוי לערער על ממצאי מהימנות קטן ביותר.
הכלל המשפטי לפיו אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בממצאי מהימנות מקבל משנה חשיבות לאור העובדה כי במרבית המשפטים הפליליים הרשעתו של הנאשם מתבססת דווקא על ממצאי מהימנות. ברוב המכריע של המשפטים, המחלוקות בין התביעה להגנה הן מחלוקות עובדתיות ופחות מחלוקות משפטיות. אם ניקח לדוגמה את סוג העבירות של אלימות במשפחה, הרי ברוב רובם של התיקים קיימת עדות המתלוננת מול עדות הנאשם. גם בעבירות מין, בייחוד במיקרים בהם השאלה המרכזית הינה יסוד ההסכמה, קיימות שתי גרסאות סותרות, גרסת המתלוננת אל מול גרסת הנאשם, כאשר ביהמ"ש נדרש להכריע בהן על סמך ממצאי מהימנות.
במקרים אלו הסיכוי לערער על הרשעה הינו קטן, וזאת כיוון שהכרעת הדין מבוססת על ממצאי מהימנות.
חוסר היכולת (כמעט) לערער על ממצאי מהימנות הינו בעייתי מאד, שכן דווקא בממצאי מהימנות קל יותר לשופט לטעות. בניגוד לשאלות משפטיות, לגביהן קיימים תקדימים והלכות, והשופט למד את הנושא בו הוא מכריע, דווקא בהכרעה בממצאי מהימנות השופט לא עבר שום הכשרה ואין ספרי לימוד המלמדים את השופט כיצד לקבוע מי דובר אמת ומי משקר. בנוסף, ההכרעה בממצאי מהימנות הינה קשה מבחינה אובייקטיבית, שכן לעיתים קרובות התרשמות מנאשם או מעד עלולה להטעות.
בפרקטיקה, בכדי לחזק את פסק הדין מפני ביקורת ערכאת הערעור, ביהמ"ש מרבה להשתמש בקביעות מהימנות, על מנת להקשות את התערבותה של ערכאת הערעור. העו"ד הפלילי ינסה במסגרת הערעור להצביע על סתירות מהותיות בגרסאות המפלילות על מנת להצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור בממצאי המהימנות, אך בפועל כאשר ביהמ"ש מתערב לעיתים רחוקות בממצאי מהימנות.
לכן חשוב לזכור תמיד כי הסיכוי הטוב ביותר הינו בערכאה הראשונה, ואת מירב המאמצים יש להשקיע כדי להצליח בערכאה הראשונה. אולם, במידה ובכל זאת הכרעת הדין הינה הרשעה, ניתן לערער אך הסיכויים בערעור נמוכים יותר.
