אסיר פלילי ואסיר בטחוני –
בשירות בתי הסוהר נוהגים לסווג את האסירים לשתי קבוצות עיקריות, אסירים פליליים ואסירים בטחוניים.
אסיר ביטחוני מוגדר בפקודת בתי הסוהר כאסיר אשר הורשע ונידון למאסר בגין עבירה שעפ"י טיבה ונסיבותיה הוגדרה כעבירה בטחונית מובהקת, או שהמניע לביצוע העבירה היה לאומני, וכן אסיר אשר הורשע בעבירה שבוצעה מתוך מניע לאומני, וכן מי שהורשע במעשה שהיה בו אפשרות ממשית לתת סיוע לארגון טרור או לאדם שרצה לפגוע בביטחון המדינה, כשהמעשה בוצע מתוך מודעות או עצימת עיניים או אדישות לסיכון שהמעשה יצר או יכול היה ליצור סיכון לבטחון המדינה.
לסיווג האסיר יש משמעות רבה בכל הנוגע לתנאי המאסר ולפריבילגיות להן זוכים אסירים.
אסיר ביטחוני לא זכאי ליציאה לחופשות, אינו מקבל טלפונים, הביקורים שלו נעשים תחת הפרדה. לכן גם נדיר, אם בכלל, כי אסיר ביטחוני יזכה לקבל קיצור שליש מתקופת מאסרו.
אסיר פלילי מאידך יוכל לצאת לחופשות בכפוף ליתר התנאים, יזכה לביקורים וטלפונים, ויהיה לו סיכוי רב יותר בעת שיעלה בפני וועדת השחרורים לקיצור שליש מתקופת מאסרו, כמובן בצירוף גורמים נוספים שמשפיעים על החלטת וועדת השחרורים.
אסירים בטחוניים מרצים את מאסרם באגפים מיוחדים של אסירים בטחוניים, אולם לעיתים הם משובצים גם לאגפים פליליים שם הם מרצים את עונשם בתנאי מאסר של אסיר בטחוני.
בד"כ אסירים בטחוניים שמרצים את עונשם באגפים פליליים הם כאלו שלא ביצעו עבירות ביטחוניות טהורות או עבירות מתוך מניע לאומני טהור, אלא עברו עבירות מתוך מודעות או עצימת עיניים לכך שהמעשה עלול לפגוע בביטחון המדינה.
דוגמה לסוג אסירים כאלו הינם בדואים ישראלים שמבריחים נשקים מגבול מצרים, מתוך מניע כלכלי. במקרים אלו, מסווגים האסירים כאסירים בטחוניים, שכן הם היו מודעים, או לכל הפחות עצמו את עיניהם, לכך שהמעשה שלהם עלול לפגוע בביטחון המדינה, גם כאשר המניע שלהם לא היה לאומני.
