ת"פ (באר-שבע) 8041/00 - מדינת ישראל נ' אלסנע חלילמחוזי באר-שבע

ת"פ (באר-שבע) 8041/00

מדינת ישראל

נ ג ד

אלסנע חליל

 

בית משפט מחוזי באר-שבע

[02.01.01]

 

כבוד השופטת חני סלוטקי

 

בשם המאשימה - עו"ד אברהם

בשם הנאשם - עו"ד לין

 

הכרעת דין

 

אני מזכה את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

1.    בכתב האישום הואשם הנאשם, בעבירה של אחזקת סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 106.68 גר' וכן באחזקה של סם מסוכן מסוג קנאבוס במשקל 7.87 ק"ג שלא לצריכתו העצמית. התביעה חזרה בה, בישיבה מיום 13.12.00, מהעבירה של אחזקת הקנאבוס שיוחסה למשיב ונותרה להכרעה רק העבירה של אחזקת ההרואין.

2.    בעניין זה, העידו עדי התביעה : אלי כהן, ליאור בן-שלום וליאור זהר.

עדים אלה משרתים ביחידת רותם - יחידה למניעת הפשיעה במגזר הבדואי - השייכת למשמר הגבול וביום 28.3.00 היו בתצפית בואדי, לעבר ביתו של הנאשם (להלן: ה"שיג"), זאת בעקבות מידע שלגביו הוצאה תעודת חסיון.

העד אלי כהן, היה בתצפית עם שוטר נוסף - עד ההגנה עדי אברג'יל ואילו ליאור זהר וליאור בן-שלום היו ברכב והוצבו בנקודה אחרת.

במהלך התצפית, בשעה 21.00 לערך ולאחר שקיבל דיווח מתצפית רחוקה על רכב סובארו שמגיע לאיזור (להלן: ה"רכב"), הבחין העד אלי כהן ברכב שעצר וממנו ירד אדם אשר חפר בשתי נקודות.

לאחר מכן חזר האדם לרכב ונסע לכיוון השיג, העד כהן דיווח לליאור בן-שלום, שהיה בג'יפ משטרתי. ליאור בן-שלום וליאור זהר נסעו ברכבם לכיוון הרכב.

 

3.    עפ"י עדויותיהם של ליאור בן-שלום וליאור זהר, הגיע הרכב לשיג, הם הגיעו מיד אחריו וראו את הנאשם יורד מהרכב. הם ערכו חיפוש עליו, ברכב ובשיג ולאחר-מכן הגיעו עם הנאשם אל הנקודה בה המתין אלי כהן, היא הנקודה ,שעל פי עדותו של אלי כהן, היתה הנקודה הראשונה בה נראה האדם חופר ובחיפוש באותה נקודה נמצא הסם והנאשם נעצר.

4.    אין חולקין, כי הסם שנתפש בנקודה הראשונה הוא סם מסוכן מסוג הרואין, כמפורט בכתב האישום. אין גם חולקין, כי הרכב, הוא רכבו של הנאשם.

אלא,שהנאשם טוען, כי לא נעצר בעת שירד מהרכב אלא, בשיג.

גרסת הנאשם היא, כי שהה בשיג ביחד עם אחרים בעת שהמשטרה נכנסה לשיג. השוטרים שאלו, לדבריו, של מי הרכב והוא השיב שהרכב שלו ועל-כן נלקח על ידם למקום שבו נתפס הסם. הנאשם העיד עוד, כי הרכב הוא רכב משפחתי, שבו נוהגים חבריו וכי מתג ההתנעה (סוויץ') היה שבור וניתן היה להניע את הרכב בכל מפתח ומברג. הנאשם אמנם העיד, כי באותו יום לא נתן את הרכב לאף אדם, אך לדבריו ייתכן שמישהו ממשפחתו נסע ברכב, כשהנאשם היה בשיג.

5.    הגנת הנאשם התמקדה בשתי שאלות : האחת, בשאלה אם אלי כהן ראה את האדם שירד מהרכב חופר במקום בו נמצא ההרואין והשנייה, בשאלה אם הנאשם נעצר כשירד מהרכב, כפי שהעידו ליאור זהר וליאור בן-שלום, או, שנעצר בשיג כפי שהעידו הנאשם ועדי ההגנה: עיד אלגראבעה וסמי אלסענע וכפי שהעיד בחקירתו הראשית השוטר עדי אברג'ל.

 

6.    לאחר, ששקלתי את כל הראיות שהובאו בפני, נותר בליבי ספק ביחס לשאלה השנייה. ספק זה מביא לתוצאה של זיכוי הנאשם, שכן אם לא ניתן לקבוע מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם הוא שירד מהרכב בטרם נכנס לשיג, לא ניתן לקשור את הנאשם לסם, שכן העד אלי כהן לא זיהה את הנאשם כמי שירד מהרכב וחפר במקום מציאת הסם.

להלן אפרט, הטעמים שהצטברותם מעלה את הספק:

א.    העד ליאור זהר העיד, כי כאשר דווח לו, שאותו אדם עלה לרכב ונסע לכיוון השיג, נתן באותו רגע פקודה לבצע מעצר של הרכב הזה והתחיל בעצמו לנוע לכיוון השיג. לדבריו, המרחק מהמקום בו היה באותה עת עד לשיג היה כקילומטר עד קילומטר וחצי. (עמ' 17 לפרוטוקול). העדים, אלי כהן ועדי אברג'ל, העידו כי המרחק מהמקום שבו נתפס הסם ועד לשיג הוא עד 100 מטרים. (עמ' 6, 47 לפרוטוקול). מכאן, שליאור זהר וליאור בן-שלום היו צריכים לעבור ברכבם מרחק שגדול פי 10 לפחות מהמרחק שהיה על הנאשם לעבור ועל-כן עולה התמיהה, כיצד הגיעו אל השיג מיד לאחר שהרכב הגיע אליו והספיקו לראות את הנאשם יוצא מהרכב.

ב.    ליאור זהר העיד: ” זיהיתי את הסובארו שהיתה במצב נסיעה, מגיעה מכיוון השטח - שביל, צמצמתי לסובארו סגרתי עליה מאחורה והיא נעצרה בשיג של יוסף, ממנה ירד אדם ”.

 

לעומתו, העיד ליאור בן-שלום:

"הגעתי ברכב משטרתי מוסווה ולשיג הגעתי יחד עם הרכב סובארו ביחד. ברגע שהגעתי לשיג הסובארו עצרה, אני חסמתי אותה מקדימה, יצא בן-אדם מהרכב וברגע שהוא יצא מהרכב גם אני יצאתי מהרכב, הוא יצא מהדלת וגם אני יצאתי מהדלת".

 

מהדברים המצוטטים לעיל, עולה סתירה בשאלה: האם הרכב בו נסעו ליאור זהר וליאור בן-שלום, חסם את הרכב מקדימה או מאחורה. המדובר בסתירה בעניין מהותי שכן, כאמור לעיל, הרשאת הנאשם קמה ונופלת בשאלה אם נעצר כשירד מהרכב, או בתוך השיג והיחידים המעידים בעניין יציאת הנאשם מהשיג הם העדים ליאור זהר וליאור בן-שלום.

ג.     אם אכן, כגרסת ליאור בן-שלום וליאור זהר, ירד הנאשם מהרכב, מה היה לשוטרים ליאור זהר וליאור בן-שלום, להיכנס לשיג בטרם נלקח הנאשם למקום שבו המתין העד אלי כהן ובו נתפס הסם. יצויין כי, שוטרים אחרים, שהיו גם הם בכח שהשתתף באותו מבצע, קיבלו הוראה להגיע לשיג ולהקפיא בו מצב וכך עשו.

ד.    כאמור לעיל, העיד הנאשם כי נתפס בתוך השיג וכי לא יצא ממנו כלל באותו יום. גרסה זו מסר הנאשם מיד כשנעצר באמרתו ת/ 2, שנגבתה בליל הארוע לאחר מעצרו. על גרסתו זו, חזר הנאשם באמרתו ת/ 3ובאמרתו ת/ 5 בה השיב לשאלת החוקר מי הם האנשים שהיו עימו בשיג ונקב בשמותיהם. המשטרה גבתה עדויות מאנשים אלה ושניים מהם, עיד אלגראבעה וסמי אלסענע, העידו כעדי הגנה, חזרו בעדותם על גרסתם בחקירה במשטרה ואישרו את גרסת הנאשם. בין עדויותיהם של הנאשם ועדיו לא נמצאו סתירות. לא סביר להניח ואין לכך כל בסיס בחומר הראיות , כי הנאשם בהיותו עצור, תיאם עדויות עם עדי ההגנה .

אמנם, באמרתו של הנאשם ת/ 2, העיד הנאשם כי היה ישן בתוך השיג ובעדותו בבית המשפט העיד, כפי שהעידו עדי ההגנה הנ"ל כי היה ער, אולם, הנאשם הסביר את הסתירה בכך, שייתכן שאמר לחוקר כי נעצר באוהל שבו הוא ישן. יצויין כי הנאשם היה בעת מעצרו במעצר בית באותו שיג.

ה.    באמרה ת/ 3, הוצגה לנאשם, ע"י החוקר נחמיה ששון, השאלה הבאה:

" המשטרה טוענת, שאכן נלקחת מתוך השיג, אך זאת לאחר שהטמנת סמים והפרת מעצר בית. (זאת לאחר שהנאשם מסר כי לקחו אותו מתוך השיג של סמי אלסענע)." לא ברור, על סמך מה, מתוך חומר הראיות, שהיה בפני החוקר הוצגה לנאשם השאלה לפיה נלקח מתוך השיג, שהרי, עדי התביעה העידו כי הנאשם נעצר מחוץ לשיג ואולם, יש בשאלה זו שהוצגה לנאשם כדי לתמוך בגרסתו.

ו.     כאמור לעיל, הובא השוטר עדי אברג'ל, אשר היה בתצפית עם העד אלי כהן, כעד הגנה ובחקירתו הראשית העיד, כי הנאשם נעצר בתוך השיג. (עמ' 45 לפרוטוקול). אמנם, בחקירתו הנגדית, נסוג העד אברג'ל מגרסתו בחקירה הראשית והעיד כי יכול להיות שהנאשם נתפס כשהוא ירד מהרכב מחוץ לשיג. ואולם, עד זה הוכרז כעד עויין בחקירתו החוזרת ובה העיד, כי לא יכול להיות שהרכב של ליאור בן-שלום וליאור זהר ורכב הסובארו הגיעו יחד לשיג ," כיוון שמדובר במרחק מהמקום של הרכב של המארב עד לשיג " והסביר כי ייתכן שהאדם שיצא מהרכב התעכב בתוך הרכב. בעדותו זו יש כדי לסתור את גרסת ליאור זהר וליאור בן-שלום, לפיה הגיעו לשיג יחד עם הרכב או כשתיים שלוש שניות אחריו.

ז.     לאור גרסת הנאשם, שלא נסתרה , בדבר האפשרות שמישהו מבני

משפחתו ישתמש ברכבו אף ללא ידיעתו ומבלי להזקק למפתחות הרכב , שכן מתג ההתנעה היה שבור, קיימת אפשרות סבירה שלא הנאשם הוא זה שנהג ברכב.

בהקשר זה יצויין כי המידע שלגביו הוצאה תעודת חסיון ואשר נחשף בחלקו לנאשם , לא התייחס לנאשם אלא לאדם אחר.

 

לאור כל האמור לעיל אני מזכה את הנאשם מעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

 

 

ניתנה היום ז' בטבת, תשס"א (2 בינואר 2001) במעמד הצדדים.