ת"פ (תל-אביב-יפו) 40232/06 - מדינת ישראל נ' דניאל לוי ואח'מחוזי תל-אביב-יפו

ת"פ (תל-אביב-יפו) 40232/06

מדינת ישראל

נ ג ד

1. דניאל לוי

 

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

[31.01.2007]

 

כב' השופט זכריה כספי

 

בשם המאשימה - עו"ד רחלי חזן

בשם הנאשם - עו"ד יוסי לין

 

גזר - דין

 

מעשי הנאשם והרשעתו

ביום 1.5.06 הגיע ח', קטין יליד 1989, לדירת הנאשם ברמת גן יחד עם צעיר אחר. לאחר מכן עזב הנאשם את דירתו והצעיר האחר הציע לקטין לגנוב שקיות ובהן חומר החשוד כסם מסוכן מסוג רקפת, שהונחו מתחת למיטת הנאשם, לצורך מכירתן בעתיד. כפי שמתברר ההצעה היתה במסגרת תכנית שזממו, צעירים אחדים, והיא היתה על דעתו ובפיקוחו של הנאשם.

הקטין, למרות סירוב ראשוני ולאחר לחץ שהופעל עליו, נטל שקית אחת והניחה בכיסו, אך לאחר מכן פגש בנאשם והצעירים האחרים בקרבת הדירה ואלה דרשו ממנו לשוב אליה ולדעת היכן השקית החסרה. הקטין הבין, כי נפל קרבן לתכנית שנועדה להכשילו, ועל כן השליך לפינת החדר את השקית שהיתה בכיסו.

הנאשם ערך חיפוש על גופו ולאחר שגילה, כי השקית הושלכה על ידי הקטין, החלו הנוכחים להכותו, תוך שאחד מהם היה מצוייד בסכין והנאשם בבקבוק זכוכית ותוך שימוש באיומים וכח דרשו ממנו סכום כסף של 4,700 ₪, בגין חוב קודם שלו בשל רכישת סמים והן בגין נסיון גניבת השקית, כביכול. לאחר מכן הפליאו הנוכחים את מכותיהם בקטין בכל חלקי גופו, תוך השמעת איומים, כולל לבל יערב את המשטרה. הנאשם דרש, תוך הפעלת אלימות, כי מקצת סכום הכסף תשולם עוד באותו יום.

לאחר דין ודברים בין הנאשם לבין הקטין ואביו, הועבר לידי הנאשם, למחרת היום, סכום של 4,500 ₪.

 

על פי עובדות אלה, המתוארות באישום הראשון, הואשם הנאשם בסחיטה באיומים שהביאה לידי מעשה, לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), ובתקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 382(א) לחוק.

בסוף חודש יוני 2006 התקשר הנאשם לקטין באמצעות תכנת ICQ במחשב, בכוונה להפחידו, ואיים עליו, כי אם ידבר עליו פעם נוספת הוא ינקוט כלפיו באלימות. עובדות אלה תוארו באישום השני, ומכוחו הואשם הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק.

במהלך חיפוש בדירת הנאשם ביום 30.7.06, נמצא סם מסוכן מסוג חשיש, המחולק ל 11 אצבעות, במשקל כולל של 47.35 גר' נטו וכן משקל אלקטרוני המשמש לשקילת סם מסוכן. מכח עובדות אלה שבאישום השלישי, הואשם הנאשם בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 ובהחזקת כלים, לפי סעיף 10 לפקודה.

הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן והורשע על פי הודאתו.

הנסיבות האישיות

הוגש תסקיר בעניינו של הנאשם, כבן 18.5 שנים, וכן תסקיר משלים. בתסקירים הובאו פרטים אודות קורות חייו ותולדות משפחתו. הנאשם הוא בן יחיד משותף להוריו, אשר התגרשו בהיותו ילד קטן. אביו, עמו ניהל קשר רופף, נפטר ממחלה ממארת לפני כ-10 חודשים. האם היא הדמות הקרובה והמסורה לו. הוא סיים 11 שנות לימוד מלאות והחל לגלות בעיות התנהגות ומשמעת עוד בגיל 15. היה מעורב בעבירות אלימות והופנה לשירות המבחן בעבר ובתקופה זו עזב את בית אמו. מהתרשמות גורמי הרווחה, קשריו עם האם אופיינו בקשייה להציב לו גבולות בתחום ההתנהגות.

שירות המבחן התרשם מצעיר בעל יכולת מילולית טובה שגדל באווירה משפחתית חסרת יציבות. יתכן והעדר דמות אב משמעותית בחייו משלב טרום ההתבגרות, ומותו לאחרונה, היוו גורם משברי שהוביל ליצירת קשר משמעותי עם גורמים שוליים.

מאחר והיה במשבר נפשי בעת ששוחרר למעצר בית ביום 23.8.06, טופל בידי פסיכיאטר אשר איבחן אותו כסובל מקשיי הסתגלות והפרעת אישיות. טיפול תרופתי גרם להתייצבות במצבו.

שירות המבחן מצא, כי הנאשם החל לגלות הבנה ראשונית למצבו ולמחיר שהוא משלם בהקשר עם עמדותיו והתפרנסותו מעיסוק בסמים. הוא גם הביע שאיפה להתגייס לצבא ולנהל אורח חיים נורמטיבי, אם כי שירות המבחן איננו יכול לדעת האם מקורה במוטיבציה פנימית או רק לצורך ההליך המשפטי. בכל מקרה בדיקת שתן שמסר, נמצאה נקיה משרידי סם.

באשר לעבירות, הודה הנאשם בביצוען ולקח אחריות אישית. קצינת המבחן התרשמה, כי אלה בוצעו על רקע אבדן כל מסגרת משפחתית מכילה ואוחזת, צורך בביסוס מעמדו החברתי בקרב בני גילו, תחושות בלבול ומשבר זהות בגיל ההתבגרות ונטיה להיגרר אחרי דמויות כוחניות. להערכת קצינת המבחן קיים בנאשם פוטנציאל לשיקום בתנאי שישהה במסגרת ברורה ומציבת גבולות ובמערך טיפולי מסייע.

בהתחשב בגילו הצעיר וחומרת עבירותיו ומתוך ראיה שיקומית בהווה ולעתיד ממליץ שירות המבחן להטיל עליו עונש מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, לצד צו מבחן למשך שנה ובצירוף מאסר מותנה ארוך ומרתיע. במהלך תקופת צו המבחן ישולב הנאשם במערך הטיפולי בשירות ויופנה לפסיכיאטר לצורך מעקב.

 

בתסקיר המשלים, שניתן היום, חזר שירות המבחן על הערכתו, כי לנאשם פוטנציאל לשיקום ואף המליץ על סיום ההליך המשפטי, מוקדם ככל האפשר, על רקע הקשיים הבולטים של שהייתו בבית קרוביו באילת במעצר בית, מבלי תשומת לב מספקת שם. קצינת המבחן שבה והמליצה על חיובו במאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וצו מבחן.

לנאשם שני רישומים פליליים קודמים, ללא הרשעה, בעבירות של החזקת נכס חשוד כגנוב (משנת 2004) ובעבירת אלימות (משנת 2005), שבגינה הוטלה עליו התחייבות להמנע מעבירת אלימות בסכום של 1,000 ₪ למשך שנתיים (ת/2), שהופרה על ידו בבצעו את העבירות דכאן.

טעוני הצדדים

ב"כ התביעה עמדה על פרשיית הסחיטה המכוערת שבמהלכה ביקשו הנאשם והאחרים להכשיל את הקטין ונקטו כלפיו גם באלימות ממשית, כדי לסחוט ממנו כספים, מה שצלח בידם. ואם לא די בכך, איים הנאשם, בשלב מאוחר יותר על הקטין.

העבירות האלה הן פרי מחשבה ותכנון, תוך טמינת מלכודת, אלימות, איומים וסחיטת הכספים בסופן. היא הדגישה את זאת שאפשר לראות אצל הנאשם דפוס התנהגות עבריינית, מה שמטיל ספק באשר למוטיבציה שלו בעתיד.

עם כל ההתחשבות בהודאתו, כולל במשטרה, ועל אף גילו הצעיר והמלצת שירות המבחן, עתרה התובעת, מחמת צרכי ההרתעה בעבירות סחיטה ואלימות, להטיל עליו מאסר בפועל ממש, מאסר על תנאי ממושך ומרתיע, קנס ופיצוי למתלונן וכן את הפעלת ההתחייבות הכספית.

ב"כ הנאשם הביע בשם הנאשם חרטה על מה שעשה וביקש לייחס לזכותו את הודייתו, חסכון בזמנו של בית המשפט והמתלונן, שהיה לו קושי להעיד, ואת לקיחת האחריות על ידי הנאשם.

לטעמו, הכין שירות המבחן תסקיר מאוזן, שבו היה ער לקשיים של הנאשם, אך גם לפוטנציאל השיקום שלו ואף המליץ ללכת לקראתו, בענישה מתונה, על מנת שניתן יהיה לשקמו בעתיד. עוד הפנה לקורות חייו הקשים, גדילתו מהיותו נער בעזובה, כולל נפשית והמוטיבציה שלו להשתקם ואף להתגייס לצבא.

בסופו של דבר, כך הסניגור, המדובר בנאשם צעיר לימים, המצוי כבר למעלה מ- 6 חודשים במעצר בית מלא ולמרות הקושי הרב, כולל הקשיים הנפשיים שהביאוהו לנסיון פגיעה בעצמו, לשהות בבית קרוביו באילת, שלא יכלו לפקח עליו כראוי, הקפיד על קיום כל התנאים שהטיל עליו בית המשפט. גם האינטרס הציבורי מצדיק את זאת שהנאשם ישתקם בדרך שמציע אותה שירות המבחן. לדעתו, הכלא איננו מקום שהוא יוכל להשתקם בו והנאשם עלול להגרר שם לחברה עבריינית ובעייתית.

הנאשם עצמו דיבר על קשייו, כולל הנפשיים ועל כך שהתרופות אותן הוא נוטל, מסייעות לו. הוא הביע צער וחרטה על מעשיו. כל מה שקרה גרם לו להבין את השפעת המעשים על הקטין, שהיה חברו וגם על אמו. הוא דיבר על רצונו להשתקם ולא להיות נידון למאסר בפועל, אלא בעבודות שירות. אם הצבא יסכים לגייסו, הוא מבקש לשרת בו. בכל מקרה בדעתו להסתייע בידיד שמוכן לקבלו לעבודה, על מנת שיוכל להתפרנס.

שיקולי הענישה

 

אין צורך להכביר מילים הרבה על אופיים של המעשים בהם הורשע הנאשם. אלה מעשים המצביעים על אורח התנהגות עברייני, של מי שחי בשולי החברה ומתפרנס ממכירת סמים וחומרים אחרים. כל תכנית הפגיעה בקטין, המבוססת על מלכודת, ששיאה באלימות ממשית כלפיו ובסחיטת כספים, כולל בגין נסיון, כביכול, לגנוב חומרים חשודים כסם, היא בגדר של דפוס התנהגות של עבריין. גם המצאות סמים ברשות הנאשם, מחולקים למנות והפניית איומים כלפי הקטין הנסחט, לאחר מכן, ממחישות התנהגות מעין זו.

השילוב בין סחיטה באיומים ואלימות הוא קשה ועל כן יש להחמיר בעונשיהם של העבריינים בתחום זה, מה עוד שהאלימות הפכה, למרבית הצער, לתופעה נפוצה ומדאיגה בחברה. וראה, בהקשר זה, את מה שנאמר בפסק דין שניתן לאחרונה בע"פ 3330/06 אבדייב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם), ניתן ביום 28.1.07.

אודה על האמת, בראשיתם של שיקולים, סברתי, כי יש להחמיר עם הנאשם. אי אפשר לראות צעיר זה, רק כשהוא יושב על ספסל הנאשמים, מפגין אומללות ומסכנות בכל אורחותיו, על סף הזלת דמעות, ולא לראות, אותה דמות עצמה, בזמן אמת של ביצוע מעשיו, מעשים קשים של אלימות, איומים וסחיטה. סברתי גם, כי קשה להמנע מחיובו במאסר בפועל ממש מאחרי סורג ובריח. עונש כזה הוא מיצוי מלא של האינטרס הציבורי במקרים כאלה, בהם נחוצה הרתעה שלו עצמו, כמו גם של צעירים אחרים, החיים באורח חיים דומה, בעלי אגרוף ויד קשה, שאינם מהססים להרימה על אחרים, כדי להשיג את מטרותיהם העברייניות.

אולם ככל שהוספתי ושקלתי בדבר, ושבתי והרהרתי בעניינו של הנאשם, הגעתי למסקנה, כי גם לנסיבותיו האישיות צריך לתת משקל ממשי. בסופו של עניין, המדובר בצעיר כבן 18 שנים בלבד בשעת מעשה, שלחובתו אין עבר פלילי ממשי. העבר הזה מסתכם בשני רישומים פליליים ללא הרשעה. ועוד יותר חשוב, בעיני, היא העובדה, כי ניתן לשקמו ולהעלותו על דרך המלך. זו חוות דעתו של שירות המבחן ובנסיבות העניין, לאחר שנפרשו בפני כל פרטי הביוגרפיה האישית של הנאשם, אני שותף לעמדה זו.

מכיוון שכך, החלה להתערער סברתי הראשונה בדבר הצורך להפגין נוקשות בענישה כלפי הנאשם הזה ולהטיל עליו מאסר בפועל מאחרי סורג ובריח. אין לשכוח, אם תצלח דרכו של נאשם צעיר זה בשיקומו האישי, אף זה ממין האינטרס הציבורי והחברה תוכל לראות אך ברכה בשיקום כזה. מובן, כי הנאשם עצמו, כמו גם משפחתו, יוכלו ליהנות, בעתיד, מפירותיו הברוכים של השיקום האמור. ברור לי, כי הכנסתו של הנאשם לכלא, אפילו לא לתקופה ממושכת ממש, עלולה לא רק לסכל שיקום אפשרי כזה, אלא שהיא יכולה גם לגרום לו נזק ענייני, כולל נסיגה במצבו. לשהייה בכלא ולנשיאת עונש מאסר בו, מלבד העובדה, כי העבריין ניתק מן החברה, כך שנבצר ממנו לחזור על מעלליו, ומלבד אלמנטים של הרתעה למיניהם, ישנן גם תוצאות לוואי שליליות מובנות. בכלא גורמים עבריינים שליליים רבים. השהייה בחברתם של אלה עלולה לגרום נזק לאדם חלש. וכוונתי לא רק לנזק של פגיעה בו. מאחר ואני סבור, כי אישיותו של הנאשם חלשה והוא אף סובל מליקויים נפשיים, חוששני, כי פגיעה כזו בו יכולה להיות קריטית.

בסופה של שקלא וטריא זו ולאחר התלבטות ממשית, הגעתי למסקנה, כי בנסיבות הכוללות מותר לקבל את המלצת שירות המבחן. בנסיבות הכוללות זו המלצה מאוזנת המשקפת גם את נסיבותיו האישיות של הנאשם וגם ענישה ממשית, מתונה וקלה, אמנם, אך כזו המצויה, עדיין, במתחם הסביר בנסיבות שכאלה.

על כן החלטתי להמנע מלהורות על השבתו של הנאשם אל מאחרי סורג ובריח ולהסתפק במאסר בפועל אותו יוכל לשאת בעבודות שירות, בתנאי שימצא מתאים לכך על ידי הממונה על עבודות שירות. אם לאו - יהא עליו לשאת בעונש זה בכלא.

העונשים

 

על פי השיקולים שפרטתי וברירתם, כפי שהבאתי לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.    6 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו מיום 30.7.06 עד 23.8.06.

2.    12 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים, שלא יעבור במהלך תקופה זו עבירה עליה הורשע, כל עבירת אלימות מסוג פשע, או עבירת סמים כלשהי.

אני מורה לנאשם לפצות את הקטין ח' בסכום של 4,000 ₪, כפיצוי על חלקו בסכום שנסחט ממנו ובגין הפגיעה האלימה בו.

מאחר והנאשם הפר את ההתחייבות בסכום של 1,000 ₪ שהוטלה עליו ביום 9.3.05 ב-ת"פ 2003/04 של בית משפט השלום לנוער בתל אביב, בבצעו את עבירות האלימות נשוא תיק זה, אני מחייבו בתשלום סכום זה לטובת המדינה.

בנסיבות העניין ובשים לב לרכיבים הכספיים האלה, נמנעתי מלחייב את הנאשם בקנס.

כמו כן אני נותן בזה צו מבחן בעניינו של הנאשם למשך שנה. שירות המבחן ידאג להכנת הצו וישוב ויודיעני עם סיום תקופת המבחן.

אדחה היום את הדיון למועד אחר, שיתואם עם הצדדים, למתן גזר דין משלים, לצורך קבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות שירות, אודות כושרו של הנאשם לבצע כאלה ובאם יימצא כשיר - אודות העבודות המומלצות בעבורו.

עותק גזר הדין יועבר לשירות המבחן והממונה על עבודות שירות.

 

 

ניתן היום יב' בשבט, תשס"ז (31 בינואר 2007) במעמד הצדדים.