עורך דין פלילי
 
רחוב המנופים 8  (בית אופק),  הרצליה פיתוח,   טל':  09-9568980,  פקס: 077-5558572
   
                                    צור קשר פורום русский רקע אישי עמוד הבית

עבירות המתה – רצח, הריגה וגרם מוות ברשלנות.

 
 

אדם גורם למותו של אחר. האם זה ייחשב רצח, הריגה או גרם מוות ברשלנות ? מהי ההבחנה בין העבירות ?

בכדי להשיב על שאלה זו, יש לציין תחילה כי כל עבירה פלילית מורכבת משני יסודות - היסוד הפיזי והיסוד הנפשי.

בעבירות המתה, היסוד הפיזי זהה בכל העבירות, דהיינו גרימת מותו של אדם אחר.

האבחנה בין העבירות השונות טמונה אם כן ביסוד הנפשי הנלווה למעשה.

אם כן, היסוד הנפשי הדרוש לביסוסה של עבירת הרצח בכוונה תחילה, הינו כוונה מיוחדת, דהיינו מטרה לגרום למותו של אדם. כדי להוכיח רצח מתוך כוונה תחילה, יש להוכיח כי הנאשם החליט לגרום למותו של אדם אחר, כאשר לא היה קינטור מצד הקורבן.

עבירת הריגה מתקיימת כאשר מתקיים יסוד נפשי של כוונה סתם - פזיזות, דהיינו הנאשם היה מודע לאפשרות של גרימת המוות והיה אדיש או קל דעת באשר לתוצאה הקטלנית של מעשיו.

עבירת גרימת המוות ברשלנות מתקיימת כאשר בנאשם מתקיים יסוד נפשי של רשלנות – דהיינו הנאשם לא היה מודע לאפשרות של התוצאה הקטלנית של מעשיו מקום בו אדם סביר היה צריך להיות מודע לאפשרות זו.

אולם כיצד נדע מהי כוונתו של עובר העבירה? מכיוון שאדם בד"כ אינו מצהיר את כוונתו, ביהמ"ש קובע את כוונתו עפ"י הנסיבות והמעשה עצמו.

כך לדוגמא:

1. יריות - אדם שירה במישהו אחר מספר יריות וגרם למותו. במקרה כזה ניתן יהיה לקבוע כי מכיוון שירה מספר יריות ולא אחת, הרי שהוא התכוון להמית , ולכן הוא יורשע בעבירה של רצח בכוונה תחילה.

אולם, אם לדוג', הירי היה לכיוון הרגליים, ואילו הקורבן מת מאיבוד דם, הרי ייתכן ויהיה ספק באשר לכוונתו להמית את הקורבן, והיורה יורשע "רק" בעבירה של הריגה.

2. דקירות סכין – במקרים אלו בד"כ מתעוררת במלוא עוצמתה שאלת היסוד הנפשי , והיא תוכרע עפ"י כלל נסיבות האירוע. ביהמ"ש יבחן האם הדוקר התכוון להמית את הקורבן, או שמא הוא היה אדיש לתוצאות המעשה.

אם למשל מדובר במספר דקירות, ייטה ביהמ"ש להכריע כי מדובר בכוונה להמית את הקורבן, והנאשם יורשע בעבירה של רצח. אולם, גם במקרה זה, הדבר יהיה תלוי במיקומן של הדקירות, ואין המצב דומה במקרה בו מדובר בדקירות בפלג הגוף התחתון לדקירות באזור החזה.

כאשר מדובר בדקירה אחת, יבחן ביהמ"ש את מיקום הדקירה, את עומק הדקירה, ואת כלל נסיבות האירוע כדי לקבוע האם גרימת המוות נגרמה בכוונה תחילה, או שמדובר ביסוד נפשי של פזיזות, ואז יורשע הנאשם בעבירה של הריגה.

3. קטטה – כאשר אדם גורם למותו של אחר במהלך קטטה, בד"כ הנטייה תהיה לקבוע שמדובר בעבירה של הריגה, שכן קשה יהיה להוכיח כוונה מיוחדת לגרום לתוצאה הקטלנית. אולם, כל מקרה ונסיבותיו, ובמקרים קיצוניים בהם ניתן יהיה להוכיח כי התוקף החליט לגרום למותו של המנוח, יורשע התוקף בעבירה של רצח.

4. תאונות דרכים – במקרים אלו מקרי הגבול יהיו בין עבירה של הריגה לבין עבירה של גרימת מוות ברשלנות.

למשל, כאשר נהג נוהג תחת השפעת סמים וגורם לתאונה, ייטה ביהמ"ש לקבוע כי הנאשם היה מודע לאפשרות של גרימת התוצאה הקטלנית, והנאשם יורשע בעבירה של הריגה.

מאידך, כאשר מדובר בעבירת תנועה קלה יותר, כמו סטיה מנתיב, חציה באור אדום וכד', ייטה ביהמ"ש לקבוע כי מדובר בעבירה של גרימת מוות ברשלנות.

יש לציין כי במקרים בהם ביהמ"ש יקבע שמדובר ברשלנות פושעת, יכול ביהמ"ש להרשיע את הנאשם בעבירה של הריגה, שכן ביהמ"ש יקבע כי בנסיבות אלו למעשה היסוד הנפשי כבר משתווה לעבירה של פזיזות, שכן כאשר מדובר ברשלנות כה גדולה, עד כי ניתן לומר כי הנאשם בעצם היה מודע לאפשרות התוצאה הקטלנית, גם אם הוא לא חפץ בה.

עבירות רצח נוספות

עד כאן סקרנו את ההבחנה ה"קלאסית" בין עבירות ההמתה, אולם יש לציין כי לעבירת הרצח ישנן חלופות נוספות, מלבד רצח בכוונה תחילה. על כך מאמר נפרד.

חזרה לעמוד המאמרים.


 

תפריט האתר  



עורך דין גירושין,עורך דין פלילי, עורכי דין בראשון לציון, עורך דין גירושין

CS Media :בניית אתרים באינטרנט